הניצחון הקטן שלי

הכול התחיל בערב סתמי של חודש דצמבר. בעלי ואני היינו בדרך לחתונה בדרום, כזאת של "דודים" רחוקים.. 

באותו בוקר כבר ידעתי מה אלבש. כי בנינו, כמה שמלות את שומרת לאירועים מסוג שכזה? נוסף על השמלה, תתפלאו, גם ידעתי מה בדיוק אוכל.

כי בחתונות בד"כ כבר הכול ידוע מראש. יש את "הבופה", שהוא "טריקי" ומפתה; ויש את המנה הראשונה (סלמון ועוד סוג בצק כלשהו עם בשר); המנה העיקרית; וקינוחים...

לשם שינוי ולא כהרגלי, הספקתי להגיע לפני החופה, "הבופה" חיכה לי בפתח.(בד"כ אני פוסחת עליו). אז מה עושים? לוקחים ירקות מכל הצבעים ומשקה תוסס דייאט שנראה כמו שמפניה מבעבעת. הא, לא לשכוח, הכלה והחתן הם חלק בלתי נפרד מהחתונה. הם בדיוק עברו לידי בדרך לחופה. יפים ומצוחצחים.

עברנו את השלב הראשון בשלום והופ! צנחה לי פתאום מנת סלמון. האמת נהניתי מכל ביס. השף בסדר  גמור. הוא ידע שהסלמון שמן גם כך אז אין צורך לתת לו "לשחות" בשמן נוסף. באמת מנה נהדרת! חלבון, אומגה 3... שתינו, צחקנו וגם שוחחנו, למרות שהמוזיקה היתה מחרישת אוזניים כיאה לחתונה כדת וכדין.

עכשיו אנחנו כבר במנה העיקרית. כאן תמיד אני נופלת כי מסתבר שברוב המקומות לא נערכים למנה צמחונית. באירועים כאלה אני תמיד "צמחונית", כי בנינו, אחרי הדג והסיפתח, מי יכול גם להעמיס עליו בעשר וחצי בלילה מנת בשר אדום עסיסית או "ברווז" ביין. ועוד לא דיברנו על התוספות. אני רואה כבר את המבטים  שלכם, מה הבעיה? אנחנו יכולים! האמת שגם לי אין בעיה. אבל שכחתי לספר לכם שעברתי לצד השני, הצד של הרזים. הרזים האלה המעצבנים. אלה ש"כאילו"  אוכלים המון ואף פעם לא עולים. אצלם זה בטבעי! אצלי ממש לא. אני שייכת לטיפוס שנקרא, שמן טבעי!  (אחזור לזה בהמשך).

עוגת שוקולד חמה. לאכול או לא?הגענו סוף כל סוף לקינוחים. מה עושים? זה עתיר ובכלל פרווה ושומן רווי. החלטתי שאף חתונה, ברית ומיני אירועים שכאלה, לא ייקחו ממני את ההחלטה שאני שייכת ל"מחנה" של הרזים... אני שולטת בגוף שלי. לי כרגע לא מתאים לאכול עוגת שוקולד חמה . אני אחליט מתי, איפה ואיזה עוגה "להעמיס" על גופי.. זאת בדיוק הנקודה.

מי שמכיר אותי יודע  שהתפריט שלי מכיל גם מתוקים ומיני מאפה. אבל זה חלק מהתפריט היומי שלי ואני יודעת בדיוק מה אני אוכלת ומתי, ודואגת תמיד להנות מכל ביס. כי הרי, אני החלטתי שעכשיו מתאים לי להכניס לגופי עוגת גבינה או שוקולד. אף אחד לא עשה זאת במקומי. מדוע זה שזוג צעיר מתחתן ובמקרה אני גם חלק מהשמחה שלהם אמורה לשנות לי את ההחלטה שרק אני שולטת בגופי?. זה בדיוק כמו שאני יודעת בבוקר מה אני הולכת ללבוש, אני יודעת גם מה אני הולכת לאכול... אז תגידו שאני משעממת , אין בעיה. לא ספונטנית, גם אין בעיה, העיקר שאני שייכת ל"רזים". כדי להישאר שם, אני חייבת להיות מתוכנתת. כי אצלי, לעולם זה לא יהיה ב"טבעי" (אני "טיפוס" שמן, זוכרים?).

זה הניצחון הקטן שלי על הגוף. יצאתי מהאירוע שמחה ומאושרת שאני לא מפוצצת מאוכל ורגשי אשם, וגם הצלחתי לשלוט על גופי.. נסו את זה גם אתם. אני בטוחה שגם אתם תחושו הרגשה עילאית.

Share